לבקוביץ נ' אילנות הקריה (ישראל) בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת בא כוח התובעים שהועלתה בעל פה במהלך הדיון מיום 25.1.10, לפסול חוות דעת מיום 24.8.09 אותה הגיש אינג' י. גולדקלנג, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בסוגיית ירידת ערך הדירות המגורים שבנתה הנתבעת עבור התובעים. בא כוח התובעים טען כי היה על המומחה, בבחינת מראית פני הצדק, לגלות את העובדה כי היה לו בעבר קשר עם הנתבעת אך הוא נמנע מלעשות כן, ומשכך יש לפסול את חוות דעתו.

2.במהלך חקירתו טען המומחה כי לא היתה לו כל הכרות מוקדמת עם הנתבעת (עמ' 36, שו' 13-14) וכי היא נקשרה בשמו רק בשל העובדה כי בזמנו, לפני שנת 2000, ניהל עו"ד סלנט בשם בעלי קרקע אשר המומחה נמנה עליהם משא ומתן עם הנתבעת לכריתת הסכם קומבינציה, וכי המשא ומתן הזה כשל (שם, שו' 18-20). המומחה אף טען כי לא היה מעורב כלל בתובענה לפירוק שיתוף במקרקעין נשוא הסכם הקומבינציה שהוגשה בין היתר בשמו ובשם הנתבעת נגד שותפים אחרים והדיון בה טרם הסתיים (שם, שו' 28-32).

3.גם לאחר חקירתו של המומחה עמד בא כוח התובעים על טענותיו לפסול את חוות דעת המומחה והוסיף וטען כי "במהלך החקירה השים עצמו המומחה כסניגור של הנתבעת" (שם, עמ' 43, שו' 25).

4.בא כוח הנתבעת הביע התנגדות לפסילת המומחה וטען כי בא כוח התובעים כבש את בקשתו עד למועד הדיון וכי הבקשה מונעת מן העובדה שהמומחה קבע כי אין ירידת ערך בדירות.

5.לאחר שנתתי את דעתי למכלול העובדות ובכללן לעיתוי העלאת הבקשה, אני רואה לדחות אותה ואלו עיקרי נימוקי:

5.1אין חולק על נקודת המוצא לפיה על מומחה שמונה מטעם בית המשפט לפעול בהגינות ביושר ובתום לב, וזאת לנוכח מעמדו כ"ידו הארוכה" של בית המשפט. עם זאת, נפסק כי פסילת מומחה ו/או חוות דעת של מומחה תעשה בנסיבות חריגות, מקום שבחוות הדעת או בהתנהגות המומחה נפל פגם המעלה חשש ממשי לעיוות דין (השוו: בר"ע (י-ם) 841/09 ביטון אברהם נ' אסנת מזרחי, פורסם בנבו).

5.2בנסיבות העניין דכאן, הקשר שבין המומחה מזה והנתבעת מזה הינו קשר רופף ועקיף שמקורו בהיותם תובעים בהליכים לפירוק שיתוף במקרקעין. לשיטתי אין בעובדה לפיה המומחה מזה והנתבעת מזה הינם, ביחד עם אחרים, תובעים באותה תובענה כדי לבסס ממצא בדבר ניגוד עניינים או אפילו חשש לניגוד כזה.

5.3בתקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע:

"מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו עניין כשאותו אדם צד לו"

הגם שתחום פרישתה של תקנה 126 הינו רחב במובן זה שלא מובנית בה דרישה להוכחת קיומו של חשש ממשי, הרי שלא ניתן לקרוא לתוכה דברים שלא נקבעו בה במפורש, ומשלא הוכח בפני כי המומחה בא במגע עם הנתבעת ויעץ לה עצה או חיווה דעה בעניין שבתחום מומחיותו, אין לומר כי התקיימו התנאים לפסילת חוות דעתו (השוו: רע"א 10895/08 גילי גולן נ' גנאם דלאל, פורסם בנבו; ראו גם לקט האסמכתאות שם).

5.4לא זו אף זו: פסילתו של מומחה צריכה להיבחן במשנה זהירות, בייחוד במקום שבו כבר הגיש את חוות דעתו וכאשר יש בה כדי להשפיע על שיקוליו של בעל דין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית, פורסם בנבו). בנסיבות שבהן עסקינן בתובענה זו, הועלתה בקשת הפסלות זמן ניכר לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו ובה נקבעו ממצאים שאינם עולים לכאורה בקנה אחד עם ציפיותיו של התובע. נסיבות אלו מטות את הכף לחובת התובע.

5.5בניגוד לטענת בא כוח התובע, לא התרשמתי כי המומחה נהג כסנגור של הנתבעת. מטבע הדברים, חוות דעתו של המומחה הנדרש להביע עמדה מקצועית לגבי טענות סותרות, יכול ויקבע ממצאים המתיישבים עם עמדה של צד זה או אחר,ויכול שעדותו של המומחה תעדיף עמדה מקצועית אחת על רעותה: כל עוד מסקנות המומחה הינן מבוססות וסבירות, אין לומר כי המומחה 'סינגר' על עמדה זו או אחרת.

6.על יסוד כל המקובץ עד כאן, אני דוחה את בקשת התובעת לפסילת חוות דעתו של המומחה.

ניתנה היום, י"ז שבט תש"ע, 01 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: